המעבדה האמריקאית לצמצום פערים מגיעה לישראל


עמוד הבית >> כותבים עלינו

המעבדה האמריקאית לצמצום פערים מגיעה לישראל

רשת בתי הספר "ידע הוא כוח" מסייעת לתלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה בארה"ב לצמצם פערים חינוכיים. השנה נפתח סניף גם בקריית ביאליק

ירדן סקופ

מייק פיינברג ושותפו, דייב לוין, הצליחו לעשות את הבלתי אפשרי במונחים חינוכיים. השניים הקימו ב–1994 בית ספר ביוסטון, שקלט ילדים ממשפחות עם הכנסה נמוכה והתמקד בצמצום הפערים הלימודיים בינם לבין בני גילם ממשפחות מבוססות - במקרים מסוימים מגיעים הפערים הלימודיים מבני גילם לשנה או שנתיים - ובסיוע לתלמידים אלה ללמוד בקולג'. 19 שנה אחר כך, בית הספר צמח לרשת המונה 141 בתי ספר בכל רחבי ארה"ב, שבהם לומדים 50 אלף נערים. בתי ספר ברשת, המכונה KIPP, (Knowledge Is Power Program, "תוכנית ידע הוא כוח"), הם חלק מהמערכת הציבורית והורי התלמידים אינם נדרשים לשלם כל תשלום נוסף.

נתוני ההצלחה של קיפ מדהימים: יותר מ–87% מהתלמידים מגיעים ממשפחות עם הכנסה נמוכה, ו–98%–99% מהם שחורים, היספנים או ממשפחות מעורבות. 90% מהתלמידים מסיימים תיכון ו–98% מבוגרי י"ב מגיעים לקולג' (מקרב בוגרי כיתה ח' ברשת, 85% לומדים בקולג'). בכל ארצות הברית, רק 25% מהתלמידים שמשפחותיהם בעלות הכנסה נמוכה מגיעים לקולג'. אחוז מסיימי הקולג' מקרב תלמידי KIPP הוא 45%. זה לא נשמע גבוה במיוחד, אבל כשמביאים בחשבון שרק 8% מהסטודנטים שגדלו במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מצליחים להשלים את הלימודים בקולג', מתברר כי גם כאן יש לרשת הישג משמעותי.

בראיון ל"הארץ" מודה פיינברג, המבקר כעת בישראל, שאחד האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדת KIPP כיום הוא העלאת אחוז מסיימי הקולג' מקרב בוגריה. אלה כבר מקבלים ליווי צמוד מטעם אנשי הרשת גם בתוך לימודי התואר הראשון. כיום רבים מבוגרי KIPP חוזרים לרשת והופכים למורים בבתי הספר שלה.

2234280158.jpg
מייק פיינברג בחנוכת בית הספר "ידע" בקרית ביאליק. צילום: אבישג שאר ישוב

המאפיין הייחודי העיקרי של KIPP הוא תוספת משמעותית של שעות למידה. בבתי הספר של הרשת לומדים כ-67% יותר מאשר בבית ספר ציבורי רגיל. תלמידי הרשת לומדים בכל יום מ–7:30 עד 17:00, ובשבת ארבע שעות. בקיץ החופשה שלהם קצרה בחודש, שבו הם מבלים בבית הספר. ובסוף כל יום לימודים הם נדרשים להשקיע שעתיים שלוש בשיעורי בית. בעבר התחילו הלימודים ברשת בכיתה ה'. כיום, ילדים לומדים ב־KIPP מגן הילדים ועד לסיום התיכון.

עוד מאפיין של הרשת הוא ההתמקדות במשמעת והעמידה על מערכת החוקים הנוקשה שנהוגה בבתי הספר שלה. המשמעת נשמרת בקפידה, אבל מערכת הענישה מתוחכמת. התלמידים, למשל, כמעט ואינם מושעים. פיינברג סבור שהשעיה היא פרס לילד ושהיא מרחיקה אותו ממה שבא לעשות בבית הספר, כלומר, מהלימודים. ילדים שמפריעים מורחקים מפעילויות חברתיות מהנות מחוץ לבית הספר, כמו גלישה ברולר בליידס, "אבל לא מהביקורים במוזיאון", מדגיש פיינברג. כמו כן, בשעת ארוחת הצהריים הם נאלצים לשבת לבד בקפטריה, הם נכנסים אחרונים לכיתה ולעתים אף מאלצים אותם ללבוש את חולצתם הפוכה.

"יש לנו שני חוקים בסיסיים: תעבדו קשה ותהיו נחמדים", מסביר פיינברג. "אנחנו מצפים מהילדים לעשות את המיטב ואנחנו מסבירים להם שאיש לא נולד כשהוא יודע מהם חוסן נפשי, השקעה או חמלה. אנחנו מלמדים אותם את הדברים האלה.

"העיקרון המרכזי שאנחנו רוצים ללמד אותם הוא להבדיל בין טוב לרע, לעשות בחירות נכונות", הוא מוסיף. "אנחנו רוצים ללמד אותם, שאם יעשו את הדבר הנכון הם יקבלו תגמול ואם יעשו משהו רע הם ייענשו. יש לנו מערכת של שכר ועונש. בגן הילדים מופעלת מערכת שונה מזו שבכיתה ה', וזו שונה ממערכת השכר והעונש שבכיתה ח'. אבל זאת לא משמעת צבאית משוגעת. המטרה שלנו אינה רק שהילדים יישבו בשקט. אנחנו רוצים שהם ילמדו, יגיעו לאוניברסיטה ויצליחו בחיים. אנחנו צריכים להעניק להם כל מיני סוגים של כישורים".

הביקור הנוכחי אינו הראשון של פיינברג בישראל. למעשה, כאן החלה דרכו החינוכית. ב–1991 התנדב במרכז קליטה לעולים מאתיופיה בנתניה. לדבריו, זו החוויה שגרמה לו להפוך למורה ומחנך. "אחרי הביקור בישראל חזרתי לארצות הברית ונרשמתי ל־Teach for America (תוכנית אמריקאית להכשרת בוגרי תואר ראשון איכותיים להוראה). הביקור בישראל, החוויה הרוחנית שחוויתי עם הילדים האתיופים, הם מה שהביא אותי לחינוך מלכתחילה".

3214961084.jpg
טקס חנוכת בית הספר "ידע" בקריית ביאליק. צילום: אבישג שאר ישוב

ישראל היא המדינה הראשונה מחוץ לארצות הברית שבה הוקם, בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, בית ספר ברוח KIPP. בית הספר, שפועל בקרית ביאליק, מכונה "ידע". כרגע יש בו שתי כיתות א', שבהן 47 תלמידים. מייסדיו מתכוונים להרחיב אותו עם השנים, כך שיהיו בו לימודים מכיתה א' ועד התיכון.

בהתאם לרוח בית הספר האמריקאי, הורי הילדים נדרשו לחתום על חוזה, מעין הצהרת כוונות, שבו הם מתחייבים לשתף פעולה עם צוות בית הספר. בשלב זה, עקב הצורך בהתאמה של כללי ההתנהגות לתרבות המקומית, אין כוונה להנהיג משמעת נוקשה כמו בארה"ב. היבט נוסף המבדיל את בית הספר הישראלי החדש מהמקור האמריקאי הוא הליווי הצמוד של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. למעשה, בית הספר אמור להפוך למעין מעבדה חינוכית. חוקרים מהפקולטה יבקרו בו לפחות פעם בשבוע לאורך השנים וילוו את צוות ההוראה ואת המנהל.

לצורך הקמת בית הספר הייחודי, שגם הוא ציבורי ואינו דורש תשלום מיוחד מההורים, התאחדו כמה שותפים: בית הספר "ליאו באק" בחיפה, הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, משרד החינוך ועיריית קריית ביאליק. ארבעת הגופים שותפים בוועדת ההיגוי העליונה של בית הספר, שנפגשת עם המנהל, איתי קרין, אחת לחודשיים.

"בפגישה הראשונה שאלנו את המנהל מה אתה צריך - וזרקנו רעיונות", אומר ד"ר אריה קיזל, המרכז האקדמי של תוכנית KIPP מטעם הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. "למנהל יש סוג מסוים של מועצה מייעצת ואנחנו מייצרים לו שורה של פתרונות. אין מנהל בית ספר שמקבל ייעוץ כזה. זה גם מחייב אותו לחשוב מה הוא צריך ומה הבעיות, והוא מקבל מענה מהיר. מצד שני, זה דורש ממנו הרבה מאוד גמישות. אנחנו בונים את שיתוף הפעולה כרגע".

צוותי המחקר של האוניברסיטה מלווים את בית הספר בכמה רבדים. לדברי קיזל, "לצוות ההוראה יש מדריכה צמודה מטעם האוניברסיטה, נאווה בר, שמגיעה פעם בשבוע ליום שלם וזמינה טלפונית. צוות בראשות ד"ר תמי קציר, ראש החוג ללקויות למידה, בנה תוכנית התערבות לבית הספר. יש צוות נוסף, בראשות ד"ר יאיר זיו, שפיתח כלי אבחוני שנקרא 'קלס', שמתייחס להיבטים הרגשיים ביחסים שבין מורה לתלמיד".

לדברי קיזל, "מאוד בקרוב יהיה לבית הספר מידע זמין, לצוות החינוכי יהיה כלי לניטור הפעילות ואנחנו נדריך אותו איך לעבוד. נמשיך לאבחן ולספק לבית הספר את הממצאים. יכול להיות שהחוקרים באוניברסיטה יכתבו מאמר אקדמי, אבל לא זאת המטרה בפרויקט הזה. המטרה היא ללוות את בית הספר".

קיזל מוסיף שבבית הספר ובאוניברסיטה יש רצון ליצור שיתוף פעולה חדשני ומתמשך בין השדה החינוכי לאקדמיה. "לפי המתווה הראשוני, לבית הספר הזה יינתנו כלים לכל אורך הדרך, ממש כל הזמן. אלה כלים שמיועדים לאפשר למנהל ולצוות לשפר את עצמם, אבל לא במובן של הערכה ומדידה. המטרה היא לא דירוג ומדידה, אלא פיתוח כלים לעבודה. הם צריכים לדעת שאנחנו המשרתים שלהם, לא הם שלנו. אנחנו מחויבים לבית הספר ורוצים שהוא ירגיש שאוניברסיטת חיפה עובדת אצלו. החוקרים יוצאים מהאוניברסיטה ומצטרפים לעשייה החינוכית ולצוות ההוראה באופן רציף".

דיקנית הפקולטה לחינוך, פרופ' לילי אורלנד ברק, שהייתה מהוגי הרעיון, מוסיפה: "אנחנו עוקבים באופן סיסטמתי אחרי למידת התלמידים, ובהתאם למעקב הזה משנים את תכניות ההתערבות. יש עדויות על התלמיד לאורך כל השנה והתוכניות משתנות לפי מה שאנחנו לומדים עליו. כך מתהווה מחקר חינוכי למען שיפור החינוך ויצירת תכניות ומודלים חדשניים. הידע אמור וצריך להיות מתורגם לעשייה פדגוגית וחינוכית בבית הספר".
בית הספר עוד נמצא בשלבי ההקמה, ולכן יש לחכות ולראות כיצד ישפיעו המתודות החדשות על התלמידים והמורים, ואם החוקרים יהפכו לחלק אינטגרלי מקהילת בית הספר. בינתיים פיינברג מסייע למדינות נוספות, ובהן הודו, מקסיקו, דרום אפריקה וצ'ילה, בהקמת בתי ספר ברוח KIPP.